החלטה בתיק ת"א 68812/04

המבקשים עותרים לדחייה ולחילופין למחיקה של התובענה על הסף, מן הטעם שבית המשפט לא קנה סמכות שיפוט בינלאומית הואיל וכתב התביעה לא הומצא כדין לידיהם. אין בפניי כל טענה שיסודה בתקנה 502 לתקנות.

העובדות הצריכות לעניין

1.      המשיב הגיש תובענה כנגד המבקשים, בה עתר לחייבם בתשלום של כ-187,000 ש"ח. תובענתו מתבססת על "...מעשי הטעיה, תרמית והונאה וכן ניהול מו"מ לקראת כריתתם של הסכמים, בחוסר תום לב משווע, מצד הנתבעים כלפי התובע, וכן באי פרעון הלוואות שניתנו לנתבעות 1-2 ע"י התובע...". כל זאת, לרקע התקשרות חוזית בין הצדדים שעיקרה כניסת המשיב כשותף בתאגיד (ליטאי) המנהל בית קפה בעיר קובנה.

עם הגשת תובענתו, עתר המשיב למתן היתר המצאה אל מחוץ לתחום (קרי: המצאתה לידי המבקשים, תושבי ליטא) ובקשתו נענתה. הותר לו להמציא את כתב התביעה במסירה אישית. 

2.      המבקשים סבורים כי לא נקנתה סמכות בינלאומית, מחמת מסירה שלא כדין של כתב התביעה. בקשתם מיוסדת על טעמים אחדים.

ראשית - כל מסמכי בית הדין נשלחו לכתובתה של המשיבה 3. דא עקא, אין זו כתובתן של המשיבות 1 ו-2 ואין בין כתובת זו לבין המשיב 4 ולא כלום, שכן האחרון הוא תושב ארה"ב.

שנית - ההמצאה לא בוצעה בהתאם לחוק העזרה המשפטית למדינות חוץ [נוסח משולב], התשל"ז - 1977 ולתקנות שהותקנו מכוחו. "אין חולק כי מסמכי בית הדין שנמסרו למבקשים לא נמסרו באמצעות הרשות המרכזית כנדרש. לפיכך אין חולק כי לא בוצעה המצאה כדין למבקשים כולם" (סעיף 15 לבקשה).

לבקשה לא צורף תצהיר. מנגד, צורפו ייפויי כוח מטעם הצדדים לעניין "טענות כנגד ההמצאה והעברת הליך התביעה המשפטית בת.א. 68812/04 לליטא".

3.      המשיב מתנגד לבקשה. אשר לאופן מסירת כתבי בית הדין, טוען המשיב, כי מקומה של הטענה רק כאשר נתבע טוען לפגם במסירה. במקרה שלפנינו, אין מחלוקת לגבי עצם מסירת כתב התביעה לידי המבקשים וקבלתו בפועל. לתמיכה בתגובתו צירף המשיב תצהיר, בו נאמר בין היתר:

"בשתי נסיעותי לליטא, בחודשים מרץ ומאי 2004, ביקרתי בכתובת המצויינת בראש הבקשה להיתר המצאה לחו"ל ... ובביקורים אלו ראיתי במו עיני כי במען הנ"ל ממוקם הן בית הקפה המופעל ע"י המבקשת 3, והן דירת המגורים בה מתגוררות המבקשות 1 ו-2, הממוקמת בקומה שמעל בית הקפה הנ"ל. ... ביקרתי אף בדירה הנ"ל, שכן משרדה של המבקשת 3 נמצא בדירה זו!

אשר לכתובתו של המבקש 4, ערכתי בירור, עובר להגשת התובענה, עם ... ומר יוסופוב סיפר לי, כי המבקש 4 ... עבר להתגורר בליטא".

(סעיפים 2 סיפא ו-3 לתצהיר).

4.      להשלמת התמונה אציין כי בתשובתם לבקשה טוענים המבקשים כי כלל לא בוצעה להם מסירה של מסמכי כתב התביעה. התגובה, כמו גם הבקשה, הוגשה ללא תצהיר תומך.

דינה של הבקשה להידחות.

5.      בפתח הדברים ייאמר כי המבקשים חפצים לסמוך טיעוניהם על חוק העזרה המשפטית. ברם, חוק זה איננו עימנו מזה כשבע שנים. תחתיו בא חוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח - 1998. לעומת זאת, תקנות המצאת מסמכים לפי אמנת האג 1965, התשל"ו - 1976, עודן בתוקף.

6.      אין חולק על שניים אלה: האחד - כתבי התביעה נמסרו למבקשים. לעניין זה, דייני אם אפנה לסעיף 15 רישא לבקשה; השני - כתבי התביעה הומצאו שלא בהתאם לפרוצדורה שהותוותה בתקנות הנ"ל. אכן, קיים לכאורה ספק לגבי מקום מגוריהם של המבקשים 1, 2 ו- 4. אמרתי "לכאורה" שכן כזכור לא נתמכה הבקשה בתצהיר. לפנים מן הנדרש, דומה כי ההימנעות מהגשת תצהיר יסודה ברצון המבקשים או מי מהם שלא להתייצב לחקירה על התצהיר. אילו הוגש תצהיר היו המבקשים נדרשים להתייצב לחקירה ואז, בעת הופעתם לחקירה בישראל, ניתן היה להמציא להם את כתב התביעה בבית משפט ובכך ליטול את העוקץ מבקשתם; המצאת כתב תביעה בישראל לידי נתבע זר הנמצא בישראל - אינה טעונה כל היתר ועצם ההמצאה בישראל מקנה סמכות בינלאומית לפורום המקומי לדון בתובענה. במצב זה, שוב לא היו המבקשים רשאים להעלות כל טענה לגבי עצם מתן ההיתר להמצאה אל מחוץ לתחום.

יהא עניין אחרון זה כאשר יהיה, אף עצם הגשת הבקשה מטעם כל המבקשים מלמדת כי אלה ידעו על קיומה של התביעה ודי בכך - כפי שיפורט להלן - כדי שלא תישמע טענתם הכופרת בהמצאה כדין.

6.      אכן, ההקפדה על סדרי הדין הקשורים לאופן המצאת כתבי תביעה חשובה היא ביותר.  עם זאת החשיבות מוגבלת היא. במקרה בו המסירה גרמה לכך שהמסמכים הגיעו לידי הנמען והוא אישר זאת, ניתן לוותר על הדרישות הטכניות הנוגעות למסירה.

על הרציונאל שבבסיסה של גישה זו ניתן ללמוד מדבריה של כבוד השופטת דורנר ברע"א 8402/03 Raytheon Company נ' אשבורן חברה לסוכניויות ומסחר בע"מ , דינים עליון כרך סה 538: